קוֹלָא

קוֹלָאII, קוּלָא m. (preced.; cmp. כֶּלִי) 1) bowl. Y.Ab. Zar. V, 44d הדא ק׳, v. קוּלְתָא.Pl. קוֹלִין, קוֹלַיָּא, קוּ׳. Targ. II Kings 12:14. Targ. II Sam. 17:28. Targ. 1 Kings 7:50. Targ. Jer. 52:19.Esth. R. to I, 8 חמרא דקוליה, v. קוּלְתָא. 2) (cmp. כֶּלִי) dress. Lev. R. s. 37 דאנן זבנין חד ק׳ להדאוכ׳ for we want to buy a (wedding) dress for that orphan girl; (Ar. חדא קולב; comment: an ornament, clasp (?).